זיהום אור

נושא זיהום האור עלה לראשונה בקרב אסטרונומים שנאלצו להתרחק מהעיר בשל עודף תאורה שהקשה עליהם את הצפייה בכוכבים, אולם חשיבותו של הנושא חורגת מן התחום הצר של האסטרונומים ומתבטאת בעודף תאורה ושימוש לא נכון ואף מוגזם בגופי תאורה באופן שהופך אותה למטרד.  העיר המודרנית מוצפת במקורות אור שונים כגון: תאורת רחוב, אורות מפנסים של כלי רכב, תאורה מבתים פרטיים וזרקורי ענק המאירים מגדלים. התוצאה היא הילה של אור המאירה את מרחבי העיר ואת שמי העיר באור צהבהב כתום. שמי הלילה בעיר מודרנית כבר אינם שחורים וקשה מאוד להבחין בכוכבים. כתוצאה מכך, בני אדם החיים כל חייהם בעיר אינם מכירים כלל את המראה הטבעי של שמי הלילה מלאי הכוכבים. דוגמא לכך הינו אירוע הפסקת החשמל הגדולה בלוס אנג'לס בשנת 1990. במקרה זה דווח כי תושבים רבים באזור נתקפו בהלה לנוכח "ענן האור המשונה" בשמים, כאשר למעשה היה זה שביל החלב (McKinney at  2007).

תאורה ממקורות מלאכותיים המפוזרת ללא הבחנה ופולשת לחללים בהם אנו מעוניינים דווקא בשמירה על החושך, כמו למשל חדרי שינה, היא מטרד שגורם למתח. אור בעוצמה רבה ובצבעים שאינם הולמים גורם לחוסר נוחות ופוגם בהנאה מהמרחב הלילי ושולל מבני האדם את הזכות למראה הלילה.  מעצב התאורה Hervé Descottes ו (Descottes at al 2005) בהתייחסו לנושא זיהום אור, מדבר בשבחו של הלילה ומצדד בכוחו לאפשר לבני האדם חיבור עם היקום והבנת מקומנו ביחס אליו. לדבריו, זיהום אור פוגע בתהליך זה ויוצר מעין רעלה המסתירה את הקשר של היקום עם בני האדם ולמעשה מעוור אותנו. Hervé Descottes מעיד כי במספר לא קטן של עבודות שביצע נדרשה להערכתו המקצועית כמות קטנה של אור מזו שהוגדרה בדרישות הלקוחות.  במדינות המפותחות נעשים מאמצים להתמודד עם נושאים הקשורים בהפחתת זיהום האור. צ'כיה היא המדינה הראשונה בעולם שחוקקה את חוק הגנת האוויר, חוק שמטרתו למנוע זיהום אור. חוק הגנת האוויר מגדיר כזיהום אור כל מקור תאורה מלאכותי החורג מהתחום שעליו הוא מכוון, במיוחד כאשר קיימת חריגה אל מעבר לקו הרקיע. החוק מאפשר לרשויות המקומיות לקבוע תקנות שימנעו עודף תאורה, וזאת בעיקר באמצעות שימוש בגופי תאורה ייעודיים. תקנות המונעות זיהום אור תוקנו גם ברשויות מקומיות במדינות נוספות באירופה וכן בארצות הברית. דוגמא נוספת הוא "חוק לומברדי" שבמחוז לומברדי באיטליה. חוק זה נחקק לאחר שהוגשה עצומה של 25,000 אזרחים שתבעו למנוע זיהום אור (OECD).

במדריך לתאורה סביבתית שנוסח על ידי אגודת מהנדסי התאורה הבריטית (ILE 2005), ישנם מספר עקרונות שיכולים לעזור להימנע מיצירה של זיהום אור, הנה כמה מהם:

• בחירה נכונה של גופי התאורה: גופי התאורה צריכים להיות בעלי זווית וכיוון הארה וכן עוצמת הארה, המתאימים לעבודה. גוף התאורה צריך להיות מכוון באופן כזה, שהאור איננו חורג מעבר לתחום אותו נדרש להאיר.

• הגדרה של התחום אותו נדרש להאיר ובדיקה של העוצמה הנדרשת על מנת לשמור על הבטיחות אך גם למנוע הארה בעוצמה מוגזמת.

• בחירה נכונה של מיקום גופי התאורה. יש למקם את גופי התאורה באופן שיתאפשר איזון בין מקסימום יעילות, לבין מניעת תאורה עודפת. יש לבחון אלטרנטיבות למיקום גוף התאורה כך שניתן יהיה למנוע חריגה של אלומות אור אל מעבר לתחום אותו נדרשים להאיר. באופן עקרוני, ניתן לקבוע כי מיקום גבוה יותר של גוף התאורה יאפשר שליטה רבה יותר על פיזור האור.

• באופן כללי הדרך הטובה ביותר למנוע זיהום של אור היא: להאיר אך ורק מה שנדרש ולעשות זאת בעוצמה הנמוכה ביותר האפשרית בהתחשב בצרכים. איכות האור איננה בהכרח משתפרת בעזרת עוצמות גבוהות של אור, אלא בעזרת חשיבה על המרחב בכללותו ועל אזורי הפעילות, תוך שימת לב רבה לגורמי סנוור.