תוכנית על לתאורה – Lighting master plan

תאורה עירונית התבססה במשך תקופה ארוכה על תוספות של אור לתאורה הקיימת. בניינים ורחובות חדשים נבנו ואיתם מקורות אור נוספים, זאת במקביל להתפתחות מערכות התאורה וגידול בהיקפן. היות ואנו מקבלים את תאורת הרחוב כמובנת מאליה, אנו לא תמיד ערים להתפתחויות ולשינויים המתרחשים ברחובותינו (Brandi 2007), אולם ההתפתחות המואצת של טכנולוגיות התאורה הביאה לכך שרשויות עירוניות רבות בעולם החלו מסיטות את מוקד ההתענינות שלהן מתחום הבטיחות הכללית הקשורה בעיקר לתחבורה, לנושאים הקשורים בבטיחות סובייקטיבית שכוללת גם את איכות הסביבה, ובעיקר לאלו הקשורים בחיסכון באנרגיה, זיהום אור וכן אסתטיקה סביבתית. תהליך זה יצר את הצורך הראשוני לבצע ניתוח של המרחב, כחלק מתהליך של יצירת קונספט חדש המכונה בשם "תוכנית על לתאורה סביבתית".