תוכנית העל של אדינבורו

באדינבורו תוכננה תוכנית על לתאורה בשנת 1989 בידי סוכנות הפיתוח הסקוטית (SDA) במטרה לעודד ולפתח את התיירות בבירה גם מחוץ לעונת השיא שבחודשי הקיץ. עיקר המוטיבציה לתוכנית נבע מהניסיון הלא מוצלח של העיר גלזגו, מאמצע שנות השמונים, לשנות את מערך התאורה בעיר באמצעות אוסף מעורב וחסר תיאום של יוזמות תאורה שנבחרו באופן אקראי, אשר תרומתן למראה הלילי של העיר התבררה כמועטה. דאגה נוספת שעמדה מול פרנסי העיר הייתה פיתוח העיר לנוכח הצרכים הגדלים והחשש מיצירת זיהום אור.

המתודולוגיה ששימשה בבניית תוכנית העל התבססה על ניתוח מרחבי של מרכז העיר במטרה לקבוע כיצד העיר "חושפת" עצמה למבקר, ולאחר מכן, קביעת מערך הקדימויות.

הפרמטרים המרכזיים ששימשו בניתוח המרחבי כללו את הנתונים הבאים:

• "שער הכניסה" למרכז העיר הוגדר כצומת המרכזי שממנו ניתן להבחין בעיר.

• קו הרקיע הארכיטקטוני העיקרי של העיר.

• המאפיינים הטופוגרפיים העיקריים של העיר (גבעות, עמקים וכו').

• התצפיות המרוחקות והקרובות לאותם מאפיינים.

• האתרים ההיסטוריים, הארכיטקטוניים והירוקים המרכזיים שבתוך העיר.

• התבניות המרכזיות של שימושי הלילה של התושבים, המבקרים והתיירים.

• התאורה הקיימת.

הניתוח המרחבי הגדיר את הקווים המנחים לפיתוח מערך תאורה בפרק זמן של בין 5-10 שנים, כאשר העקרונות הבאים נקבעו:

• נראות מחודשת בנתיבי מפתח מרכזיים המובילים לעיר על מנת ליצור תחושה אותנטית של הגעה אל העיר.

• הארה סלקטיבית של אלמנטים מרכזיים בקו הרקיע הארכיטקטוני של העיר, שניתן להבחין בהם מחלקים נרחבים בעיר.

• שינוי מתואם של טמפרטורת הצבע בתאורת הכבישים והרחובות באזורים מסוימים, באופן שישלים את התאורה של המבנים ההיסטוריים והאדריכליים הנמצאים במקום.

• המלצות ל"תאורת מקסימום" בחלוקה לשלוש קטגוריות אזוריות, במטרה לשמור על יחס בהירות מאוזן ולמנוע מלחמת אור בין גורמים כלכליים.

• קביעת סדרי עדיפויות להשקעה בתאורה, על מנת להגיע לניצולת המקסימלית האפשרית.

• מינוי מנהל תאורה עירוני שתפקידו פיקוח על ביצוע התוכנית וקידומה. כמו כן המנהל יפעל על מנת להנחות בעלי בניינים פרטיים ופוליטיקאים מקומיים לגבי ההמלצות וצרכי התוכנית.

• בכל חלק בתוכנית, המוגדר כיקר לביצוע, יתבצע ניסוי תאורה למשך לילה או שני לילות, תוך שימוש בציוד נייד על מנת להציג את התוצאות בפני הציבור טרם הביצוע.

תוכנית התאורה של אדינבורו זכתה להצלחה רבה, בעיקר בשל הגברת המודעות לתכנון תאורה אורבני בבריטניה. המתודולוגיה שעליה הסתמכה תוכנית על זו וכן הגישה הכללית שאפיינה אותה, היוו בסיס במספר שינויים, לכ- 26 תוכניות על לתאורה ברחבי בריטניה משנת 1989 (ILE 2005).