לביטוי "סביבה" משמעויות רבות, אותן ניתן להגדיר בסקאלות שונות של קנה מידה. מהסביבה המיידית של פעילות ספציפית ועד לאקוסיסטמה שלמה הכוללת את כל המרכיבים הביולוגיים של מין מסוים. המשמעות של סביבה יכולה להיקשר גם לצורות נוספות של מבנים הוליסטיים כדוגמת סביבה חברתית, סביבה תרבותית, או גם סביבה חזותית ותפיסתית (Berleant, Carlson 2007), שהינה רלוונטית לעבודה הנוכחית והביטוי שלה במקרה של עבודה זו הינו: אור.

האופן שבו אנו חווים מקום, תלוי באופן שבו האור חושף אותו בפנינו. האור שמגלה לנו את הארכיטקטורה של מבנה מסוים חושף במקביל גם את המשמעות שלו כפי שזו באה לידי ביטוי בשפה טבעית ובעלת עוצמה של: אור וחושך (Millet 1996). סביבה יפה ומוארת ברגישות עשויה ליצור עבורנו חוויה נפלאה לחושים, אלא שלא כל המרחב שסביבנו הוא תוצאה של תיכנון פורמאלי והוא גם איננו עבודה של מעצב יחיד. הסביבה אליה אנו נחשפים בחיינו הציבוריים והפרטיים היא תוצר של פעולה משולבת של מספר רב של מעצבים, חלקם אנשי מקצוע וחלקם לא. "המעצב יכול להיות ארכיטקט או מעצב פנים, מעצב תאורה או בנאי וחשמלאי, בעל הנכס או השוכר שלו, והוא יכול לפעול באופן מודע או בלתי מודע כמעצב. בכל רגע נתון יכול להשתנות אופי ההארה של מקום ואובייקט כתגובה מכוונת או בלתי מכוונת לפעולתו של אדם כלשהוא המבצע את מטלותיו היומיומיות. העולם האדריכלי מורכב מתערובת של יזמים ובעלי טעם שונה המעצבים חלקים בפאזל העירוני, שמשתלבים עם החלקים של המעצבים האחרים הנמצאים בסביבתם" (Michel 1995). עיצוב הסביבה העירונית הוא תוצר של מכלול פעולות, אומנם מתוכננות אך בלתי מכוונות, של מעצבים רבים. עיצוב זה הוא דינאמי מאוד ומשתנה כל הזמן.

מנקודת מבט אחרת ניתן להתייחס לתאורה כאל עקבות של פעולת האדם בסביבה. דוגמא בקנה מידה גלובלי ניתן לראות בעיבוד של תמונת לווין המראה את כדור הארץ בלילה (תמונה 1). בתמונה זו ניתן לראות כיצד האור מתווה את מרחב הקיום האנושי וחושף את הפערים הסוציו–אקונומיים בין חלקיו של הגלובוס. ניתן לראות כיצד נוצרים מעברים כמו למשל תוואי הנילוס ומוקדים שהם ריכוזי אוכלוסיה גדולים בלב אזורים חשוכים. דוגמא נוספת ברמה המקומית, הינה חוף ימה של העיר ת"א. האופן שבו נבחר להאיר את החוף יהיה זה שיקבע את המשמעויות שבו ואת דפוסי השימוש בו. כך, על מנת לשמור על הערכים האסתטיים הקשורים באינטימיות ובתחושת מרחב, ערכים שהופכים את החוף למוקד משיכה לקהל מסוים, נבחר להאירו רק במקומות מסוימים בהם נדרש אור, וגם אז נשתמש בתאורה חלשה שאיננה חורגת מהתחום אותו היא נדרשת להאיר. מנגד, במידה ונבחר להציף את החוף באור לבן וחזק, נגרום לרבים מאותם ערכים אסתטיים להיעלם לטובת ערכים אחרים, וההגדרה של החוף כרצועה יחודית, אקס טריטוריה הנשלטת על ידי הלילה, תתבטל לטובת ניכוס שלו לצרכים עירוניים אחרים.

בעבר חיי הלילה התאפיינו בדימוי של סכנה, רומנטיקה או דימוי של תופעות על טבעיות. אך בימינו אלה, בזכות התאורה הפעילות הכלכלית חברתית נמשכת לתוך הלילה. בכוח האור לעצב מחדש את המרחב (Yee 2007). באמצעות אור יכול אדם לנסח את הסביבה, לעצב אותה וכן לנכס אותה לעצמו. אולם כאשר המראה הלילי של העיר נשלט ע"י מוקדים של אור הפזורים ללא קשר וללא מחשבה על הסביבה כמכלול, התוצאה היא אובדן הערכים האסתטיים הסביבתיים והרס החוויה הלילית. המחקר הנוכחי מקדם את התפיסה הרואה בעיר מכלול שלם ושופך אור חדש על תחום שלא זכה עד כה ליחס ראוי, והוא: האופן שבו התאורה פועלת ומשפיעה על הסביבה וכיצד ניתן לשפר ולהפוך את המראה הלילי לקוהרנטי ובעל ערכים אסתטיים חיוביים. אנו סבורים כי הכלים שבאמצעותם ניתן לשנות את אסטרטגיית התאורה הינם כלים פשוטים, שלרוב, העלות הכלכלית הנדרשת להפעלתם איננה גבוהה. מאידך, התוצאה המתקבלת משינוי שכזה עשויה להיות בעלת משמעות סביבתית רבת משקל וניכרת לעין.

תמונה 1: כדור הארץ בלילה (מתוך האתר: ourblog.atgstores.com.)